החלטה בתיק ת"א 1260-08

מדובר בבקשה לביטול החלטתי מיום 11.10.09 אשר הורתה, בין היתר, על מחיקת תביעת התובע.

התובע הגיש כתב תביעה כנגד הנתבעות, בגין נזקי גוף שנגרמו לו, עת עבד אצל הנתבעת 1.

העובדות

בבקשתו ציין ב"כ התובע, בין היתר, כדלקמן :

ביום 11.10.09 התקיים דיון בתביעה זו שאליו לא התיצב ב"כ התובע.

העדרו של ב"כ התובע מהדיון נבע מטעות משרדית שבגינה לא נרשם הדיון בעניינו. יצויין, כי באותו יום נכח ב"כ התובע באולם בית המשפט ב- 7 דיונים בתיקים שונים,אך בשל טעות במשרדו לא ידע על הדיון בתיק זה ולכן נעדר מהדיון.

מחיקת התביעה על הסף הינה צעד קיצוני ובנסיבות המקרה יש לבטל את החלטת בית משפט מעת הדיון ביום 11.10.09, שהורתה על מחיקת התביעה.

במהלך הדיון שהתקיים בפניי ביום 31.1.11 חזר ככלל ב"כ התובע על טיעוניו אשר נטענו בבקשה ועתר לבטל ההחלטה מיום 11.10.09.

ב"כ הנתבעת התנגדה לבקשה וביקשה להותיר ההחלטה על כנה.

דיון

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל דין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

ככלל, בקשה לביטול החלטה על פי צד אחר הינה חריג לעקרון לפיו אין בית המשפט מוסמך לשנות או לבטל החלטה שנתן, אלא בדרך של ערעור. ראה עעמ 8685/05 המועצה המקומית גדרה נ' משק פטר בע"מ, מיום 18/7/10, פורסם באתר נבו:

"בהתאם לפסיקתו של בית-משפט זה, קיימות שתי עילות לביטול החלטה שניתנה על-פי צד אחד: ביטול מחובת הצדק וביטול לפי שיקול-דעתו של בית-המשפט. עילת הביטול מחובת הצדק קמה מקום בו הכריע בית-המשפט בהעדרו של מבקש הביטול, על-אף שלא היה רשאי להכריע בהעדרו. הפגם שנפל בהליך בשל מתן החלטה במעמד צד אחד עקב תקלה דיונית, מחייב את ביטול ההחלטה על-מנת להבטיח הליך שיפוטי תקין, וזאת בלא להכריע בשאלה האם ההחלטה היתה נכונה לגופם של דברים, אם לאו. לשם השלמת הדברים יוער כי העילה השנייה לביטול החלטה על-פי צד אחד, הינה מכוח שיקול-דעתו של בית-המשפט. עילה זו קמה במצבים בהם לא נפל פגם בעצם קיום הדיון בהעדרו של מבקש הביטול, ולפיכך אין חובה להורות על ביטול ההחלטה. עם זאת, לבית-המשפט נתון שיקול-דעת להורות על הביטול האמור בהתחשב בשאלה האם המבקש הציג טעם טוב להצדקת היעדרותו מההליך, וכן בהתחשב בהערכת סיכויי ההליך במידה וההחלטה תבוטל. (ראו: רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ ( [פורסם בנבו] , 29.10.2000); ע"א 5000/92 בן-ציון נ' גורני, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994); ע"א 89/76 ניר נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(1) 82, פס' 5 (1977); זוסמן הנ"ל, עמ' 736-737; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 372 (מהדורה עשירית, 2009))."

ב רע"א 10799/05 דמרי נ' בנק הפועלים (טרם פורסם) נפסק בין היתר כי:

            "משנקבע כי ההזמנה לדיון הומצאה כדין לבא כוחה של המבקשת, מסורה שאלת ביטול פסק הדין לשיקול דעתו של בית המשפט, שאחד משיקוליו המרכזיים הוא סיכויי ההצלחה: "אין בית המשפט רוצה לעשות מלאכת סרק... הרי המדובר כאן לא בפסק דין פגום, שחובת הצדק דורשת את ביטולו, אלא בפסק דין שניתן כהלכה, ומה טעם לבטל פסק דין... אם ברור מראש שאחרי שמיעתו יתן בית המשפט מיד אותו פסק דין (י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7) סעיף 576 עמ' 738)...".  

בפסיקה נקבע כי השאלה האם יש מקום לעשות שימוש בתקנה 201 לתקנות נתונה לשיקול    דעת בית המשפט והיא נענית בעיקר על פי שני מבחנים. ראשית, נבחנת הסיבה למחדלו של המבקש, ושנית, נבחנים סיכויי ההצלחה של המבקש (ראו רע"א 10436/07 הראל ציון נ בנק הפועלים בע"מ, פורסם באתר נבו)

כתב התביעה המקורי הוגש ע"י התובע ביום 13.10.01. לכתב התביעה המקורי צורפו אך ורק הנתבעות 1,2 תוך שהתובע מצייין, כי הנתבעת 1 הינה מעסיקתו בפועל של התובע או מחזיקת מקום העבודה שבו אירעה התאונה.

בדיון מיום 14.6.09  הודיע ב"כ התובע כי יגיש בתוך 7 ימים כתב תביעה מתוקן שבו יצרף את חב' פוד קונקשיין בע"מ כנתבעת ובעקבות הודעתו הורה בית המשפט באותו דיון כי ב"כ התובע יגיש כתב תביעה מתוקן כפי דבריו בתוך 7 ימים וימציאו לנתבעים.